האם כדאי לסגור את בזן ולייבא תזקיקים מוכנים?

המציאות הכלכלית של תעשיית הזיקוק בישראל

שוק הדלקים הישראלי מתנהל במשך עשרות שנים על בסיס הנחה פשוטה: עדיף לייבא נפט גולמי ולזקק אותו במקום. ההיגיון שעמד מאחורי הגישה הזו התבסס על חיסכון בעלויות תובלה, שליטה באיכות המוצר ויצירת עצמאות אנרגטית. אבל האירועים האחרונים מעלים שאלות קשות לגבי הכדאיות הכלכלית של המודל הזה.

כשבוחנים את המספרים, התמונה מורכבת. ייבוא תזקיקים מוכנים אומר רכישת מוצרים מזוקקים כמו סולר, בנזין וגז בישול ישירות משוקי העולם. במבט ראשון, העלות ליחידה גבוהה יותר מאשר רכישת נפט גולמי וזיקוקו. אך ניתוח מעמיק מגלה שיש לכלול בחישוב עלויות נוספות שלרוב מתעלמים מהן.

כמה באמת עולה להפעיל את בזן

תחזוקת תשתיות זיקוק דורשת השקעות עצומות. מעבר לעלות התפעול השוטפת, יש להביא בחשבון את העלויות הסביבתיות והבריאותיות לתושבי האזור. מחקרים מצביעים על שיעורי תחלואה גבוהים באזור מפרץ חיפה, שם פועלים מתקני בזן. עלויות אלה אינן מופיעות בדוחות הכספיים של החברה, אבל הציבור משלם אותן דרך מערכת הבריאות.

בנוסף, קיימת עלות ביטחונית משמעותית. ריכוז תשתיות אנרגיה קריטיות במיקום אחד יוצר פגיעות אסטרטגית. כשמתקני הזיקוק נפגעים, כל משק הדלקים נכנס למשבר. פיזור הסיכון באמצעות ייבוא תזקיקים ממספר מקורות מפחית את החשיפה הזו באופן משמעותי.

הפתרון מתחיל בתשתיות אחסון

הטענה המרכזית נגד מעבר לייבוא תזקיקים היא היעדר תשתיות אחסון מספיקות. אולם בישראל כבר קיימות יכולות שניתן לנצל. חברת קצאא מפעילה מיכלים בנפח של כ-700 אלף טון שניתן להסב לאחסון תזקיקים תוך חצי שנה. במקביל, מקודמת תכנית מתאר ארצית לאיתור מיקומים נוספים למתקני אגירה.

מבט לעתיד משק האנרגיה

ההחלטה להמשיך ולהסתמך על זיקוק מקומי בחברת בזן היא קודם כל החלטה פוליטית, לא כלכלית. כשמחשבים את כל העלויות, אלו הישירות ואלו העקיפות, ייתכן שייבוא תזקיקים מוכנים הוא דווקא האופציה המשתלמת יותר למשק הישראלי בטווח הארוך. במקביל, על ישראל להאיץ את המעבר לאנרגיה מתחדשת ולתחבורה חשמלית, צעדים שיפחיתו את התלות בדלקים מאובנים ויחזקו את הביטחון האנרגטי של המדינה.